בשנים האחרונות אירופה מתמודדת עם גלי חום קיצוניים, שריפות יער עצומות, הצפות הרסניות וקריסות תשתיות – תופעות שבעבר נחשבו חריגות, אך כעת הפכו לשגרה עונתית. מגמות אלה, שזוהו בדוחות האקלים של האו"ם ושל סוכנויות האקלים האירופאיות, הן תוצאה ישירה של שינויי האקלים הגלובליים, ומציבות את היבשת בפני אתגר כלכלי, סביבתי ואנרגטי חסר תקדים.
בסדרת כתבות זו נבחן לעומק את השלכות המשבר, ההיערכות הרגולטורית של האיחוד האירופי, והשלכות על שוק האנרגיה העולמי – תוך מבט לישראל והפעולות הנעשות בתחום האנרגיה והאגירה:
- הפגיעות הסביבתיות והאנרגטיות ברחבי אירופה
- הרגולציה באיחוד האירופי – יעדים, מגבלות, ותמריצים
- ההשפעה הגלובלית – כיצד אירופה משנה את שוק האנרגיה בישראל ובעולם
חום קיצוני ושבר במערכת האנרגיה
קיץ 2023 נרשם כאחד החמים ביותר בהיסטוריה של אירופה. לפי Copernicus Climate Change Service הטמפרטורה הממוצעת ביולי באירופה הגיעה ל-19.85°, הגבוהה ביותר מאז החלו המדידות . גלי חום אלה גרמו לעלייה דרמטית בצריכת החשמל למיזוג, לקריסות זמניות של רשתות חשמל ולפגיעה בתחנות כוח הידרואלקטריות בשל יובש ממושך.
באיטליה, לדוגמה, נהר הפו – מקור מים קריטי ל-30% מהחקלאות במדינה – הגיע לרמות שפל חסרות תקדים, מה שפגע לא רק בחקלאות אלא גם בתחנות כוח שנסמכות עליו לקירור טורבינות. בגרמניה, מים חמימים בנהרות אילצו את הרשויות להאט את קצב פעילות תחנות הכוח הפחמיות כדי להימנע מהשפעה אקולוגית הרסנית.
שריפות וקריסות תחבורתיות
שריפות ענק פקדו את יוון, ספרד ופורטוגל – מדינות שאמנם רגילות לחום, אך לא בעוצמה ובתדירות כה גבוהה. מעל ל-500,000 דונם עלו באש בקיץ 2023, ואלפי בני אדם פונו מבתיהם. לפי נתוני ה – EFFIS (European Forest Fire Information System), מדובר בזינוק של כ-40% מהממוצע הרב-שנתי .
תשתיות תחבורה ציבורית ותחנות רכבת קרסו תחת העומס, פסי רכבת עוותו מהחום בצרפת ובלגיה, ונמלי תעופה בגרמניה ובבריטניה נאלצו להשבית מסלולים עקב התרחבות אספלט. זוהי מציאות חדשה שמדינות אירופה אינן ערוכות לה באופן מספק .