מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

רשתות חכמות בישראל: האמת על אגירת האנרגיה

שוק החשמל הישראלי עובר בימים אלה טרנספורמציה משמעותית. השינויים הרגולטוריים האחרונים, יחד עם הצורך הגובר בגמישות ויעילות אנרגטית, מובילים להקמת רשת חשמל חכמה המבוססת על טכנולוגיות מתקדמות. במרכז המהפכה הזו עומדת אגירת האנרגיה - טכנולוגיה שהופכת מפתרון נישה לרכיב מרכזי בתשתית האנרגטית הלאומית.

 

השינוי הרגולטורי - הבסיס לרשת החכמה

החל מיולי 2024, נפתח השוק הישראלי לתחרות במגזר החשמל, כאשר המונופול של חברת החשמל נשבר לראשונה בהיסטוריה . השינוי הזה אינו רק עניין של תחרות מחירים - הוא יוצר תשתית רגולטורית המאפשרת פיתוח פתרונות אנרגיה מתקדמים, כולל מערכות אגירה מבוזרות המשתלבות ברשת החכמה.

רשות החשמל הישראלית מקדמת בימים אלה מדיניות שמטרתה לעודד השקעות בטכנולוגיות אגירה, תוך הכרה בתפקידן הקריטי ביצירת רשת גמישה ויציבה. המטרה הסופית היא יצירת מערכת שמסוגלת לנהל באופן אוטונומי את איזון ההיצע והביקוש, תוך ניצול מקסימלי של מקורות האנרגיה המתחדשת. השינויים הרגולטוריים האלה מהווים את הבסיס לפיתוח רשת חכמה מתקדמת, שבה מערכות אגירה מבוזרות ישמשו כעמוד השדרה הטכנולוגי של המהפכה האנרגטית.


רשתות חכמות (Smart Grids) - מהו הרעיון?

רשת חכמה היא מערכת חשמל דיגיטלית המשלבת טכנולוגיות מידע וקישוריות (IoT) ליצירת רשת דו-כיוונית בין הספק לצרכן. בניגוד לרשת המסורתית שפועלת בכיוון אחד (מתחנת כוח לצרכן), הרשת החכמה מאפשרת זרימה דו-כיוונית של חשמל ומידע. הטכנולוגיה כוללת חיישנים מתקדמים (Smart Sensors), מוני חשמל חכמים (Smart Meters), מערכות ניהול אנרגיה ממוחשבות (Energy Management Systems) ואלגוריתמים של בינה מלאכותית המנתחים נתונים בזמן אמת.

במסגרת הרשת החכמה, מערכות אגירת האנרגיה משמשות כ-"חוצצים דיגיטליים" (Digital Buffers) המאפשרים ניהול דינמי של עומסים וייצוב התדרים. הן יכולות לספוג עודפי אנרגיה בשעות שפל ולהזרים אותה חזרה לרשת בשעות שיא, תוך יצירת מערכת אנרגטית גמישה ויעילה.

בישראל, החלו פיילוטים שונים של פיתוח רשת חכמה. חברת החשמל מקדמת השקעה של מיליארדיים בפיתוח רשת חכמה ארצית, כולל התקנת מוני חשמל חכמים  בנוסף, חברות סטארט-אפ ישראליות כמו EGM מפתחות חיישנים מתקדמים לקווי הולכה הממפים במדיניות זמן אמת את זרימת החשמל ברשת.

מבחינה בינלאומית, ישנן דוגמאות מרשימות לרשתות חכמות מתקדמות. בהולנד, חברת Enexis Netbeheer כבר התקינה 900,000 מוני חשמל חכמים ומתכננת להרחיב את הפריסה. אמסטרדם הופכת לעיר חכמה בשיתוף עם חברות כמו Cisco, IBM ו-Phillips בהשקעה של 410 דולר לכל משק בית. בדנמרק, המדינה מובילה בפיתוח פתרונות רשת חכמה ואנרגיה מתחדשת, ומשמשת כאתר מבחן לטכנולוגיות חדשות בתחום .
 

היכן אגירת האנרגיה נכנסת לתמונה?

כפי שניתן לראות מהדוגמאות הישראליות והבינלאומיות, הצלחת הרשת החכמה תלויה במידה רבה ביכולת שלה לנהל זרימת אנרגיה בצורה דינמית וחכמה. כאן בדיוק נכנסות לתמונה מערכות אגירת האנרגיה, שמהוות את הרכיב הקריטי המאפשר גמישות תפעולית ויציבות ברשת. הן ממלאות מספר תפקידים קריטיים:

  • ניהול עומסי שיא (Peak Shaving): אגירת האנרגיה מאפשרת לעסקים לטעון את המערכות בשעות שפל (כאשר המחירים נמוכים) ולהשתמש באנרגיה שנאגרה בשעות שיא. זה לא רק מפחית עלויות אלא גם מקל על הלחץ ברשת הלאומית ומשפר את יציבותה. במגזר התעשייתי, זה יכול להוביל לחיסכון של 15-30% בעלויות החשמל השנתיות.
  • איזון תדרים (Frequency Regulation): הרשת החכמה דורשת תדר יציב של 50 הרץ. מערכות אגירה מתקדמות יכולות להגיב תוך אלפיות שנייה לשינויים בתדר, ולספק או לספוג אנרגיה לפי הצורך. זהו שירות קריטי שמערכות אגירה יכולות לספק לרשת, תוך קבלת תשלום נוסף מרשות החשמל.
  • גיבוי ואמינות (Backup & Reliability): ברשת החכמה, מערכות אגירה מבוזרות יכולות לשמש כגיבוי אוטונומי באזורים שונים. במקרה של תקלה מקומית, המערכות יכולות להפעיל "מצב אי" (Islanding Mode) חשמל לצרכנים קריטיים עד לתיקון התקלה.
  • אינטגרציה עם אנרגיה מתחדשת: אחד האתגרים הגדולים של האנרגיה המתחדשת הוא התלות בתנאי מזג האוויר. מערכות אגירה מאפשרות לאגור עודפי ייצור סולארי בשעות היום ולהשתמש בהם בערב ובלילה, תוך יצירת "אנרגיה סולארית וירטואלית" גם כאשר השמש אינה זורחת.

 

המציאות הישראלית - הזדמנויות ואתגרים

ישראל נמצאת במצב ייחודי מבחינת פיתוח הרשת החכמה. מצד אחד, המדינה מובילה בחדשנות טכנולוגית ובעלת מגזר הייטק מתקדם שיכול לפתח פתרונות מקוריים. מצד שני, הרשת הישראלית יחסית קטנה ומבודדת, מה שיוצר אתגרים ייחודיים ביציבות ובאמינות.

על פי נתוני רשות החשמל, כ-53.3% מכוח הייצור בישראל מגיע כבר היום מיצרנים פרטיים, כולל מתקני אנרגיה מתחדשת . מגמה זו צפויה להתחזק עם יעד הממשלה להגיע ל-70% אנרגיה מתחדשת עד 2030. בהקשר זה, מערכות אגירה הופכות לקריטיות לשמירה על יציבות הרשת.

האתגר המרכזי הוא יצירת תמריצים כלכליים נכונים למשקיעים במערכות אגירה. רשות החשמל עובדת על הסדרה שתכיר במערכות האגירה כנכס רשת, מה שיאפשר להן לקבל תמריצים נוספים מעבר לחיסכון הישיר בעלויות החשמל.
 

פתרונות אגירה בעידן הרשת החכמה

כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי והתפעולי שתיארנו, חשוב להכיר את הטכנולוגיות השונות הזמינות במגזר האגירה. בישראל ובעולם מתפתחים כיום מגוון פתרונות אגירה, כל אחד עם יתרונות ייחודיים המתאימים לצרכים שונים של הרשת החכמה. הטכנולוגיות הזמינות כיום למערכות אגירה מתאימות לשילוב ברשת החכמה כוללות:

  • בטריות ליתיום-ברזל-פוספט (LiFePO4): טכנולוגיה המובילה כיום לאגירה מסחרית. מציעה איזון אופטימלי בין עלות, בטיחות ואורך חיים. מערכות מסוג זה יכולות לבצע אלפי מחזורי טעינה ופריקה תוך שמירה על ביצועים גבוהים.
  • אגירה קינטית (Flywheel Energy Storage): פתרון מתקדם למתקנים תעשייתיים הדורשים תגובה מהירה לשינויים בעומסים. הטכנולוגיה מבוססת על גלגל תנופה המסתובב במהירות גבוהה במערכת ואקום, ויכולה לספק או לספוג אנרגיה תוך אלפיות שנייה.
  • אגירת אוויר דחוס (CAES – Compressed Air Energy Storage): פתרון לאגירה בקנה מידה גדול, מתאים במיוחד למתקנים תעשייתיים כבדים. הטכנולוגיה מבוססת על דחיסת אוויר למיכלים תת-קרקעיים בשעות שפל ושחרורו להפעלת טורבינות בשעות שיא.
  • אגירה תרמית (Thermal Energy Storage): פתרון יעיל במיוחד עבור מתקנים עם צרכי קירור או חימום גבוהים, כמו מרכזי נתונים או מפעלי מזון. המערכת אוגרת אנרגיה בצורת חום או קור, ומשחררת אותה לפי הצורך.

המגוון הטכנולוגי מדגים את הגמישות הרבה הקיימת בתחום האגירה, ומאפשר לכל ארגון למצוא את הפתרון המתאים ביותר לצרכיו הספציפיים. הבחירה בטכנולוגיה המתאימה תלויה בגורמים כמו סוג הפעילות, דפוסי הצריכה, תקציב זמין ויעדי התשואה הרצויים. אולם, ללא קשר לטכנולוגיה הנבחרת, כל המערכות האלה חולקות מכנה משותף אחד - הן מציעות לעסקים לא רק חיסכון בעלויות אנרגיה, אלא גם מגוון אפשרויות להפקת רווחים נוספים ברשת החכמה החדשה.

 

התשואה הכלכלית - מעבר לחיסכון בחשמל

מעבר לתפקידים הטכנולוגיים והתפעוליים שתיארנו, חשוב להבין שהשילוב של מערכות אגירה ברשת החכמה יוצר גם הזדמנויות כלכליות משמעותיות. הטכנולוגיה המתקדמת של הרשת החכמה מאפשרת למערכות אגירה לא רק לחסוך בעלויות אנרגיה, אלא גם להפוך למקור הכנסה עצמאי. ההשקעה במערכות אגירה ברשת החכמה מציעה מספר מקורות תשואה:

  • שירותי עזר (Ancillary Services): מערכות אגירה יכולות לספק שירותים לרשת כמו איזון תדרים, ווסות מתח ותמיכה ברשת. שירותים אלה מתוגמלים על ידי רשות החשמל ויכולים להוות מקור הכנסה נוסף משמעותי.
  • מסחר באנרגיה (Energy Trading):  ברשת החכמה, מערכות אגירה יכולות לקנות חשמל במחירים נמוכים ולמכור במחירים גבוהים, תוך ניצול התנודות היומיות במחירי החשמל.
  • הפחתת דרישת הספק (Demand Charge Reduction): עבור צרכנים גדולים, מערכות אגירה יכולות להפחית משמעותית את דרישת השיא החודשית, מה שמוביל לחיסכון ניכר ברכיב הקבוע של חשבון החשמל.
  • תמריצים ממשלתיים: הממשלה הישראלית, כמו רבות אחרות, מציעה תמריצים למשקיעים בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה, כולל הלוואות מסובסדות וגמלאות מס.

 

רואים את העתיד? לקראת רשת אוטונומית

הרשת החכמה הישראלית צפויה להתפתח בשנים הקרובות לכיוון אוטונומיה מלאה, תוך שילוב מלא עם תוכניות הערים החכמות הישראליות. מערכות בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning) ינהלו את זרימת האנרגיה ברשת בזמן אמת, תוך תיאום מתמיד עם תשתיות עירוניות חכמות למקסימום יעילות אנרגטית ומינימיזציה של עלויות ברמה הלאומית.

בהקשר זה, מערכות אגירה מבוזרות יהוו "נוירונים" ברשת החכמה הישראלית - יחידות קטנות ואינטליגנטיות הפרוסות ברחבי הערים החכמות מחיפה ועד אילת. יחידות אלה יוכלו לקבל החלטות עצמאיות תוך תיאום הדוק עם מערכות בניינים חכמים, חניונים אינטליגנטיים וחיישנים סביבתיים עירוניים. זה יוביל ליצירת אקוסיסטם אנרגטי-עירוני משולב שמסוגל להתמודד עם אתגרים ישראליים ייחודיים כמו שעות שיא קיצוניות בקיץ, איומי סייבר על תשתיות קריטיות, או הצורך בניהול חכם של משאבי אנרגיה מוגבלים.

עבור המגזר העסקי והתעשייתי הישראלי, זה אומר שההשקעה במערכות אגירה מתקדמות כיום היא לא רק פתרון לאתגרי האנרגיה הנוכחיים, אלא גם הכנה אסטרטגית לעתיד שבו מערכות אלה יהוו עמוד השדרה של התשתית האנרגטית הלאומית החכמה - החל ממפעלי ההיי-טק בדרום ועד למתקני התעשייה הכבדה בצפון.